זה לא עבודה בפוטושופ,זה אבטיח צהוב.

 לאחר הסיור המענג במפעל הדים סאם,הכנתי מהם השבוע בבית, ארוחת צהריים.אידוי קצר של הדים סאם,יחד עם סלט קר של אטריות אורז,אספרגוס,ג'ינג'ר ואפונת ווסאבי ומטבל של סויה,שום וג'ינג'ר,השלימו ארוחה מצויינת.

השבוע הייתי בסיור במפעל דים סאם בלהבות חביבה(איפה זה בכלל),הנקרא איך לא-" דים סאם ",שבעליו היה בעל מסעדת "דים סאם" שבתל אביב,סגר אותה והחליט להתרכז במכירת הדים סאם להמונים. לפנינו הוצגו שלל סוגי דים סאם במגוון צבעים(טבעיים),מבצק חיטה ובצק אורז,במילוי אווז,עוף,בקר,פטריות,תרד ואפילו שוקולד וגם קוקוס עם בוטנים.הדים סאם,כך הוסבר לנו הוא חלק בלתי נפרד מטקס התה בסין,כמו בערך הביסקיוויט שהוא בת לוויה לתה אצל העירקים. התנסנו בקיפול הדים סאם,לצד הסינים שעמלו מהבוקר עד הערב על אותם כופתאות,הכל בעבודת יד וקיבלנו טעימות מכל סוגי הדים סאם שהמקום מייצר.במיוחד אהבתי את ה"באו",כופתאות מבצק עם שמרים במילויים שונים שעובר אידוי ומרקמו כמו לחמניה רכה וטעימה,בריאה בגלל חוסר בשימוש עם שמן וטעימה בגלל מילוי האווז.לאחר בדיקה איך אוכל לרכוש לעצמי ביום יום מהדים סאם הטעים,הסתבר שאין למצוא אותם בסופרים והמפעל עובד לרוב עם מלונות וקייטרינגים,אך ניתן לרכוש דרך האתר של המקום עם משלוח עד הבית ובהזמנה של מינימום מסוים.חוץ משי  נדיב של קופסא עם מיני דים סאם לקחת הבייתה,הייתי חייב לקנות ל

 ברולה הוא אחד הקינוחים הקלסיים הפופולרים והאהובים ביותר,אותו אפשר להקפיא ולחלץ מהתבנית,לשרוף בסוכר ולהגיש עם הרבה פירות טריים.פירות כמו תאנים ובננות גם אוהבים ששורפים אותם בסוכר כמו הברולה,מה שגורם לקרמול וריכוך שלהם.תענוג ליום קיץ חם. 500 מ"ל חלב 5 חלמונים 150 גרם סוכר 1 מקל וניל מרתיחים חלב,סוכר ומקל וניל חצוי.טורפים את החלמונים ויוצקים את החלב על החלמונים תוך כדי טריפה מהירה.מחזירים לאש לבישול של דקה על להבה נמוכ,רק עד להסמכה קלה.יוצקים לתבניות אישיות ומניחים בתבנית עמוקה עם מיים חמים עד לחצי מגובה תבניות הברולה.אופים בתנור בחום 140 מעלות ל40 דקות עד להתייצבות הקרם.מצננים ומכניסים למקפיא לשעתיים לפחות.מחלצים מהתבניות,שורפים עם סוכר את הברולה,יחד עם פירות כמו בננה,אפרסק או תאנים ומניחים בקערית הגשה. מאיר

לאחרונה יצא למאיר ולי להגיע להרבה אירועים, מסעדות וסדנאות. מאיר כותב על האוכל והטעמים מנקודת מבט של "מבשל" והחלטתי שמידי פעם גם לי בא לכתוב את דעתי על הכל אבל בשביל זה אני לא אפתח בלוג... אז מאיר הסכים לנדב לי פינה ב"שובב" שלו לתת דעה מכיוונה של ה"לא" מרבה לבשל אבל מרבה לאכול. אז נתחיל מהיומולדת שלי ביום הולדת שלי שקיבלתי ממאיר קטנוע מהמם וחתיך הלכנו למסעדת "כתית" של מאיר אדוני ואכלנו ארוחת טעימות שהאוכל שם מפתיע, מעניין ומרענן, אפילו מנה שנראית כבדה ניתן למצוא משהו שירים אותה ויגרום לה להיות רעננה ומרתקת כמו קלמרי ממולא בעשבי תיבול (ועוד משהו) סלט של שקדים ירוקים, פול ירוק, יוגורט, עשבים וגרניטה תפוחי עץ. מנה מרעננת מאוד. אני מנסה להיזכר איפה היינו לאחרונה ונזכרת במסעדת "תאיו" בחוף בבת ים, כשהלכנו חשבתי לעצמי מה כבר יכול להיות בבת ים.. אבל המסעדה הזו ממוקמת ממש על החוף והאווירה מדהימה עם השקיעה ברקע ולאכול פירות ים ולא רק שם ממש נהנתי בעיקר ממנה של קדרת פירות הים ברוטב שמנת לימוני שליקקתי וליקקתי... ממש רומנטי נעים ושקט. היינו בסדנת

אני לא יכול לאכול אוכל קר,עוף קר או פיצה קרה,אין סיכוי,אני חייב את האוכל שלי רותח עד לוהט. אך הדבר שונה אם אני מכין סלט קר של עוף,פה אין לי בעיה,או במקרה הזה סלט אווז. לאחר שאפיתי שוקי אווז בתנור ב100 מעלות ל-6 שעות,עד שהבשר מתפרק מהעצם,ציננתי ופיררתי את הבשר לפיסות קטנות.את בשר האווז שילבתי עם ירקות ,פירות וטעמים אסייתיים כגון ג'ינג'ר כבוש,חומץ אורז וסויה,המון עשבי תיבול ואטריות אורז,מעל גירדתי קליפת קלמנטינה בוסרית אך מאוד ריחנית.סלט מאוד מרענן לקיץ הלוהט,אותו אפשר להכין גם עם חזה עוף צרוב, בשר בקר כמו סינטה או פילה צרוב קלות ופרוס דק. ל-2 מנות 2 שוקי אווז אפויים ומפורקים מהעצם 2 מלפפונים חתוכים לרצועות דקות 1 צנון בינוני חתוך לרצועות דקות 1 פלפל חריף פרוס דק בלי הגרעינים 10 ענבים שחורים חצויים ללא גרעינים 4 יחידות ליצ'י מקולפים ומגולענים 10 יחידות אגוזי לוז קלויים וחצויים 20 עלי בזיליקום 20 עלי כוסברה 20 עלי נענע 3 כפות ג'ינג'ר כבוש קצוץ חופן אטריות אורז דקות גרידת לימון \קלמנטינה לרוטב- 3 כפות חומץ אורז 3 כפות סויה כפית מלח כף סילאן 2 כפ

פיתות מרוחות בכל טוב- 1 ק"ג קמח 20 גרם שמרים טריים 20 גרם מלח 40 גרם סוכר 600 מ"ל מיים ללוש הכל ביחד כ-7 דקות.להתפיח שעתיים.ליצור כדורים קטנים ולרדד דק ככל האפשר. מורחים זעתר שמעורבב עם שמן,עגבניות מיובשות טחונות עם שמן או כל ממרח אחר.אופים בחום 250 צעלות כ-6-7 דקות.

ככה נראים הבלוגרים בארוחת בלוגרים-מצלמות שלופות לכל עבר,בזמן שאני ממתין שיסיימו שנוכל לאכול כבר.

אבן יוגורט או בשם הערבי שלו לאבן קיש,זהו למעשה יוגורט קשיח שעבר ייבוש ואותו משרים במיים ומוסיפים לסלטים או מגרדים מעל מאכלים.את הלאבן קיש ניתן להשיג לרוב בעיר העתיקה בירושלים,אבל למה לי להגיע עד לשם,אם אני יכול לאתגר את עצמי להכין את האבן המולקולרית הזו. אז חשבתי לעצמי באיזה דרך להתחיל לייבש  יוגורט,כי אני יכול לחשוב על כמה דרכים-קודם ליצור ג'ל יוגורט עמיד בחום ואז לייבש אותו  כדף דק או כקוביות גדולות.החלטתי להשתמש  בדרך ייבוש רגילה.קניתי לאבנה שזהו למעשה יוגורט נטול נוזלים אותו סיננתי יום שלם עד שהגיר את רוב הנוזלים.שמתי את הלאבנה בבד חיתול שישב במסננת והכנסתי לתנור ב60 מעלות ליום שלם,ז"א כ-15 שעות.לאחר 15 שעות הלאבנה איבדה את רוב הנוזלים והקשיחה אך עדיין לא הייתה מספיק מוצקה.השארתי את גוש הלאבנה בחוץ באוויר הפתוח במקום קריר,שבשלב הזה כבר לא יכול להתקלקל כי כמות הלחות בו מזערית ולאחר ייבוש של יום שלם,נוצרה האבן שהתחילה במשקל 250 גרם וסיימה  בקושי ב-100 גרם.המרקם כמו פרמז'ן,כך שניתן לגרד אותה על פומפייה,כמו על סלט הקפרזה שהכנתי לי,אפשר גם על פסטה,בשר וכו' להוספת חמצמ

 ביום ההולדת שלי,קיבלתי מתנה מהילדים,מתקן לתנור שבו נכנסים אחד על השני 5 מגשי פיצה. עשיתי למתקן הזה הסבה ובמקום להשתמש רק לפיצה,המתקן סייע לי ביום בישול לייבש על המגשים מרנג ועל הדרך שוק אווז שרציתי לצלות בתנור,גם כן הנחתי על אחד המגשים ואפיתי אותו כ6 שעות ב100 מעלות. משני המרנגים הגדולים הכנתי קינוח ענק של מעין סנדוויץ' עם מוס שוקולד ופירות.

עוד כחודש,ליתר דיוק ב23-25 לאוגוסט ייערך  בראשל"צ יריד "טועמים עולם"  שבו מבטיחים לקחת אותנו למסע קולינרי בטעם בינלאומי. היריד ישתרע על פני שטח של 140 דונם בסיטי בפארק שיקמה מול סינמה סיטי ראשון-לציון ויציע עשרה מתחמים ובהם דגמים ענק של אתרים בינלאומיים מובילים, מוסיקה אותנטית, שחקנים ורקדנים בתלבושות מסורתיות ומסעדות מובילות, המיטב של המטבחים האתניים בישראל. העיצוב, התפאורה, השחקנים, המוסיקה והאוכל ייצרו חוויה רב חושית, המדמה קפיצה קטנה לחו"ל בה המבקרים יוכלו להתפנק עם טעמי המטבח המקומי בכל מתחם. לי זה מאוד מזכיר את מתחם האפקוט בדיסניוורלד שבאורלנדו,שם ביליתי יום שלם לפני כמה שנים והרעיון דומה-אוכל אותנטי לאותה מדינה עם תפאורה מתאימה. ביריד יהיה אפשר להתחיל את המסע באמריקה, שם אפשר יהיה לנגוס בהמבורגר תחת פסל החירות, ומשם לנסוע למערב הפרוע, לצפות בהופעה של אלביס וברקדני ברייקדאנס, תוך לגימת קוקה קולה והתענגות על עוגת גבינה ניו-יורקית. לאחר האוכל, כולם מוזמנים להטביע כדור לסל בתחרות בנוסח ה- NBA . מניו יורק לטוס היישר לפריס. במתחם צרפת, על רקע מגדל אייפל ושער ה

                                                            קציצות המבורגר עם גבינת פיקורינו בתוכם שנותנת עוד אלמנט טעם.חוץ מזה בקציצות המבורגר או קבב תמיד שימו קצת יותר פלפל שחור ממה שהייתם חושבים לשים,התוצאה לא תהיה יותר חריפה אלא הפלפל "יפתח" את טעמי הבשר עוד יותר. 500 גרם בשר טחון טרי 100 גרם גבינת פיקורינו מגוררת 1 בצל קצוץ ומטוגן מלח פלפל לתוספת- חבילת פטריות שמפניון חופן תרד 2 כפות סויה כף סילאן מערבבים בקערה בשר עם בצל מטוגן,הגבינה,מלח ופלפל.יוצרים קציצות וצורבים על מחבת עד לדרגה הרצויה. במקביל מקפיצים פטריות במחבת חמה עם מעט שמן זית,מוסיפים אחרי דקה את התרד,הסויה והסילאן.מקפיצים עוד כדקה ומכבים את האש.קולים טורטיה ומכניסים לתוכה מכל טוב-חרדל,טבסקו,או כל מטבל אחר,את קציצות ההמבורגר ותוספת הפטריות.מגלגלים ואוכלים עם צלחת מתחת שלא ינזל.

זוהי המזללה,יש שיפוד בבאגט ובפיתה,מבחר סלטים ומבצע שתה כפי יכולתך. סתאאאם, נראה לכם. מיזללה בלי ה-ה' בהתחלה, זו המסעדה החדשה של מאיר אדוני, הכה מושכת ומסקרנת מהפתיחה שיש להזמין מקום מראש, לא כמו אותם אנשים שהתלוננו שהמסעדה ריקה (כי בדיוק היא נפתחה) ולא נותנים להם להיכנס, תוך כדי שהם רואים אותי חולף על פניהם לתוך המסעדה.  אדוני קצת שיחרר את הרסן האומנותי, מולקולרי והמתוחכם שמאפיין את כתית ובמיזללה הוא מיישר קו עם שאר מסעדות ארצנו, מסעדות השף הגדולות שרצות על אותו שטאנץ ים תיכוני עם נגיעות מכל העולם. הארוחה במיזללה הייתה ארוחת זכרונות, כי הדבר הראשון שפתאום  שמתי לב שהאוכל הזה מוכר מאיפשהוא... מכתית בתחילת דרכה. יצא לי לאכול בכתית עוד בימי כפר רות ונצר סירני וזהו האוכל של מאיר אדוני לפני המפץ התל אביבי, מפנק, מורכב פחות ובעיקר טעים.הכי זכור לי הוא מרק הביסק הגדול והמשביע למנה ראשונה שאכלתי אי שם בכתית הישנה.מעבר לכל השילובי טעמים המאתגרים,טכניקות ושיטות חדשניות סטייל הדברים שאני גם מדגים כאן בבלוג,זה בסוף מה שכולנו רוצים לאכול,אוכל טעים ומפנק ולא מנה שמכינים אותה על כף בשיא ה

 ביום שבת חגגתי את יומולדתי ה-34. היום המקסים התחיל כך שקיבלתי השכמה וזמן תזוזה לצאת מהבית למקום לא ידוע. לאחר שהגענו לשדה דב וניחושים שלי כמו טיסה בשמי הארץ או צניחה חופשית נוספת בשבילי,שירי גילתה לי שאני הולך לעבור שיעור טיסה פרטי.איזה כיף,אני זה שמשכתי במוט ההיגוי והמראתי את המטוס לשמיים בטיסה קלילה במקביל לקו החוף.אחרי החוויה הזו הגענו למסעדת זוזוברה לצהריים בשביל לנשנש נודלס חריף,קלמרי פריך,סלט ברווז ומשקה קוקוס מרענן. לאחר סיאסטה של צהריי יומולדת,המשכנו את החגיגה במזללה החדשה של מאיר אדוני.איך היה,בפוסט הבא.