רשומות

מציג פוסטים מתאריך אוגוסט, 2011

לקרמל מנגו

תמונה
 הפירות שאותם נהוג לקרמל בד"כ זה תפוח,תאנה,אפרסק אבל לרוב אם כבר לקרמל פרי,אז בננה.אגב קרמול בננה,היא נבדקה מדעית על ההיבט המשיכה שלנו בתור בננה מקורמלת וההסבר המדעי שבקרמול הבננה נוצר מעין חומר ג'לטיני שמאוד נעים לחיכנו. חוץ מזה רצוי לחשוב על עוד אופציות טעימות כמו מלון מקורמל,אבטיח,אננס,תותים ומנגו.אני בחרתי בפרי האחרון לקרמל בשביל קינוח יחד עם ברולה,רוטב שוקולד,עוגת שוקולד שהקפצתי במחבת חמה כאילו היו קרוטוני לחם,נענע וקוביות תפוח עץ. קרמול יכול להתבצע בכמה דרכים-הקפצה עם סוכר או קרמל עד לזיגוג,ריכוך הפרי ועטיפתו במעטה קרמלי,או לצרוב על מחבת או על גריל עד להוצאת סוכרי הפרי וקרמול מהסוכרים של עצמו או זריית סוכר על הפרי וצריבתו על מחבת או שריפת הסוכר בעזרת ברנר.אני למנגו בחרתי באופציה האחרונה שבה נוצר על המנגו שכבה דקיקה של סוכר,ברולה סטייל,שנותן פריכות ומתיקות למנגו בעוד הוא נשאר טרי ורענן.אז קרמלו לכם מנגו לפני שייגמר לנו הקייץ ולא יהיה מה לקרמל יותר חוץ מרימונים.

מנגו ואבוקדו

תמונה
מנגו ואבוקדו הם שילוב נהדר ביחד.לשניהם מרקם רך ונעים,לא דומיננטיים מידי ומתחברים יחדיו בשילוב ידיים.הם כה דומים שאפילו פעם הכנתי סורבה אבוקדו ועם המתיקות  והחמיצות שהוספתי לו זה הרגיש ממש כמו מנגו.בימים חמים וטרופים אלו,אני נהנה להכין אוכל מרענן,קליל וצונן.כתוספת לנתח בשר צלוי הכנתי סלט של אבוקדו עם מנגו מסוג שלי שהוא ארומטי במיוחד.לסלט הוספתי ג'ינג'ר כבוש,מיץ לימון,מחית עריסה פיקנטית,זרעי כוסברה,בוטנים,מעט סויה ומלח.המנגו נתן את הארומה והמתיקות,העריסה את העוקץ והכל ביחד השתלב מצוין לסלט קייצי שיכול ללכת טוב גם עם דג נא או צלוי או פשוט לאכול אותו כך לבד.

שיגעון הפברז'ה

תמונה
 מאסטר שף מספק שיגעון סביב האוכל,בכך שהתכנית מגרה את החושים לכל הצופים חובבי הבישול וגם את אילו הפסיביים ,עם מנות בעלות טכניקות שונות ומרחיקות לכת מעבר לבישול פסטה יום יומי,הכנת שניצל או ממולאים. אז זה התבטא בקורקומבוש בעונה הקודמת והמשיך העונה בעוגת קונקורד ועכשיו הגיע שיגעון הפברז'ה,אותו קינוח מחווה לביצי הצאר הרוסי שנמכרות בעולם במליוני דולרים. קודם כל זה התבטא בכניסות המוניות לבלוג שלי על פוסט הפברז'ה שאכלתי במול ים לפני שנתיים.  קרובי משפחה הצהירו שהם מעוניינים בארוחה שלסיום אעניק לכל סועד קינוח ביצת פברז'ה. בנוסף לזה בזמן שאני צופה בתכנית יחד עם הילדים,גפן בוכה ודורש ממני להכין לו ביצה כזו כמו בטלוויזיה.אז האמת שלאחר הרבה זמן שחשבתי לרכוש משאבה לניפוח סוכר וליצור לי גם כדורי בדולח מסוכרים ולא עשיתי זאת,החשק חזר שוב לחזור למשימה הזו.נחיה ונראה.

ביקור בפרונטו

תמונה
פרונטו היא מסעדה איטלקית ותיקה,אפשר להגיד ותיקה מאוד,שעד השבוע הזה לא יצא לי לאכול בה,אולי זה מההתרשמות שהאוכל שבה  מוגש היה עד כה די קלאסי ובנאלי.והנה המסעדה שינתה את מיקומה, הגיע אליה שף חדש,דיוויד שמו, והנה אני עומד בפתח המסעדה בכדי לסעוד בה. הדבר הבולט הראשון במסעדה אלו המלצרים.לא ידוע אם זה במכוון אך המלצרים פתוחים מאוד עם הלקוחות,אך עם זאת מקצועיים ושולטים בתפריט.זה מתבטא בכך שהמלצר הנחמד פותח לנו בקבוק יין עם מעט קושי ומצהיר שהיין כמו בתולה,היא לא נפתחת בקלות.מבדר,מה שגרם לאווירה מאוד נינוחה. קיבלנו פינוק מהשף כפתיח,ארניצ'יני,כדורי ריזוטו בציפוי פריך טובים מאוד עם איולי ורסק עגבניות טרי. א"כ קיבלנו גם כן ויטלו טונאטו,בשר לבן צרוב ופרוס דק בקרם של טונה. את ההחלטה מה נאכל בראשונות,נתנו לדיוויד. אז אכלנו מנה מהספיישלים של אינטיאס על הגריל עם פסטה בחמאת לימון.הטעמים היו ברורים וטעימים ולרגע הרגישה המנה כמו מנה מזרחית של פרגית ברוטב לימון בגלל הטעמים המעושנים שבה. אכלנו גם טורטליני טוב במילוי אוסובוקו וציר בקר ומנת בשר חזיר צלוי עם דף פסטה,במיה ויוגורט,שגם כאן קיבלנ

מי מסוגל על פריים ריב של 900 גרם?

תמונה

שווארמה על גחלים-ארוחה לילית של טבחים

תמונה

המזללה שבמזנון

תמונה
 השבוע,לאחר שסעדתי במיקוני,שמתי לב שממול נמצאת "המזנון" של אייל שני,בה עדיין לא אכלתי.מתוך סקרנות הלכתי להציץ בהמון שסועד שם.צמוד לשמשת הכניסה ישנם כמה מטבלים בכלים גדולים כמו טחינה,עגבניות,פלפלים חריפים עם שאריות פיתה לרווחת הרעבים שיכולים לנגב תוך כדי הזמנה.מה לעשות,הייתי חייב לצלם איך בולסים מהטחינה כשהכל מטפטף למטה חזרה.התפריט המשורבט על לוח שראה מעין תוהו ובוהו של מנות מעניינות בפיתה שאותם כנראה נצטרך לבוא ולטעום מתישהוא כמו כל שאר העדר התל אביבי המתלהב.

הסושיקי של מיקוני

תמונה
 השבוע הזדמן לי לאכול במיקוני הנמצא באבן גבירול,מקום שעד כה לא הכרתי,בו מגישים פאסט פוד איכותי בדמות סושי אך שונה.מסתבר שהרעיון הגיע מברזיל,שם ממלאים קונוסים של אצה ואורז בשלל מילויים ובארץ התאימו את הרעיון לטעם הישראלי,מה שמתקבל זה רול גדול מימדים,מעין לאפה למתקדמים, ממולא בכל טוב פריך,חם ומטוגן ,שאת האצה חורכים מבחוץ בעזרת ברנר מה שנותן לאצה עמידות ופריכות.המילויים נעים מדגים נאים כמו טונה או דג ים לבן,שרימפס בטמפורה או עוף בטמפורה עם קארי או טריאקי כשאת כל זה מלווה ערימה גדולה של צ'יפס בטטה קריספי וטעים.את הרולים מלווים ארבעה רטבים שהוראות ההפעלה הם למשוך על הרול פס אחד לבן ופס אחד אדום ז"א רוטב צ'ילי חריף ואיולי ג'ינג'ר ,או פס חום עם כתום שזה רוטב טריאקי ומיונז ספייסי.בנוסף לרול יש את הבול,אותם טעמים של הרולים אבל בקערה-אורז או נודלס וירקות עם עוף פריך או פירות ים בטמפורה טעים טעים.הכל מרגיש מאוד טרי,עשוי טוב,לא שמנוני,נראה מקצועי ואפילו ניתן לשתות שם סאקה מוגז נהדר.אני אהבתי ולדעתי כל מי שיגיע לשם יתמכר,רוצו לאבן גבירול 20.

לבשל עם בירה

תמונה
 בחודש האחרון שיתפה היינקן פעולה עם כמה מסעדות ושפים,ליצירת מנות עם בירה,במסגרת פסטיבל עולמי המאגד בירה,אוכל וטיול סביב העולם,בו גם אני נטלתי חלק באתר שהקימו במיוחד,בו הבאתי המלצות לנקודות קולינריות בברצלונה שחייב לבקר בהם. המחשבה על בישול בבירה העלה לי זכרונות על מנות של בירה שאני הכנתי כמו סורבה בירה או לחם בירה .יחד עם זאת התחשק לי ליצור תבשיל טוב עם בירה.אז גייסתי זנב שור שאני מאוד אוהב,בו יש המון טעם ועומק,השקתי אותו בהרבה בירה והשרתי למשך יום שלם לספיגת טעמים.מעט מלח בבישול וזה הכל,לא צריך עוד משהו מעבר לזה.אחרי 4 שעות בישול,סינון הנוזל שנשאר,צמצומו והכנסת פלפל צ'יפוטלה אחד יצר רוטב מצוין.הבשר יצא רך מאוד,עם טעם ברור של בירה לו שידכתי מג'דרה מבורגול שספג טעמים מהרוטב  והיה מצוין. 1 ק"ג זנב שור חתוך ליטר בירה 1 פלפל ציפוטלה מכניסים לסיר את הזנב שור ושופכים את הבירה לסיר.מכניסים למקרר ל8 שעות לפחות.מעלים את הסיר על האש ומוסיפים כף מלח(יש לשים לב עם הבשר מוכשר,שלא יהיה עודף מליחות).מרתיחים,מנמיכים ומבשלים 4 שעות.מוסיפים מיים בזמן הבישול עם יש צורך. למג'דר

לחמניות המבורגר

תמונה
סוד קסם בלחמניות המבורגר הוא הרכות שלהם וכמות בועות האוויר הנכלאות בתוכם,אותם מכינים בעיקרון מבצק בסיסי אך עם הרבה יותר נוזלים מהרגיל והמהדרין גם יוסיפו חמאה וחלב. 1 ק"ג קמח 50 גרם שמרים טריים 60 גרם מלח 20 גרם סוכר 550 מ"ל מיים 100 מ"ל חלב 50 גרם חמאה רכה לשים הכל במשך 15 דקות.מתפיחים לשעתיים.יוצרים כדורים עם ידיים מקומחות,מתפיחים עוד כ-20 דקות.מברישים בביצה,מפזרים שומשום ואופים ב-200 מעלות ל15 דקות

הכל בראש

תמונה
 מילואים הם מעין חופש לגוף ולנפש,מקום שזורק אותך בחור שגורם לך לשכוח את כל שגרת היום יום,בערך כמו ההרגשה שטסים לחו"ל.השבוע כשהגעתי למילואים בצאלים לאחר שלוש שנים שנעדרתי מהם,היה לי הלם תרבות קטן.בתור גולנצ'יק בסדיר וחייל מילואים שמסתער על גבעות ואחד בעל יצר הישרדות וחובב אתגרים,אין זה חדש לי כל הפעילות הזו,אבל לאחר זמן ארוך לשוב לכל זה,לא קל.לא קל כמגיעים למילואים ושמים לב שהחבר'ה שם נהיו מבוגרים יותר,שמנים יותר וקרחים יותר,                                                                 אכן תמונות קשות אז אוקיי,ישנים כל השבוע בשטח שהוא למעשה מדבר עם חול "פודרה",שנכנס לכל חלק בגוף,תחת כיפת השמיים,בחום לוהט של אוגוסט.אנשי מילואים יודעים לדאוג לעצמם טוב מאוד,איפה שהצבא מעלים עין,החיילים משלימים את החסר.כך למשל,חיילים הגיעו מוכנים עם אוהלים מהבית,כשאחד מהם הצטייד במזגן,כן ממש מזגן,שאותו חיבר לאוהל.תענוג.גם כן גנרטור אזרחי היה שם בשביל תאורה והטענת טלפונים,שמשיה,כיסאות נוח ומקפיא של ארטיקים לאחסן משקאות קרים וחטיפים. האוכל לא שונה מזה היום יומי שאני פוגש.אז במקו

לשתות גחלילית

כבר הרבה זמן חיפשתי לי את ה-אבקה,אבקה אכילה שזוהרת כמו סטיקלייט,המופקת מגחליליות או דגים זוהרים,או צמחי ים.האמת שאלו שני אבקות, הלוציפראג והלוציפרין ששילוב של שניהם גורם לריאקציה הכימית ולאור הזוהר.מסתבר שהם שווים הון תועפות,לא קל לסחוט גחליליות.הנה סרטון שמדגים זאת .

זכרונה לברכה

תמונה
השבוע מסעדת אל בולי סגרה את שעריה לצמיתות.המסעדה שהייתה מדורגת ראשונה בעולם 5 פעמים רצוף,הוקמה עוד בשנות ה-60,עברה כמה גלגולים ובתחילת שנות ה-90,פארן אדרייה שף המסעדה ייסד סגנון בישול חדש לגמרי,מה שנתפס בכינוי-הבישול המולקולרי.פארן אדרייה  המציא את הסיפון מחדש,חוץ מלהקציף בו שמנת,הכניס לתוכו כל דבר שלאו דווקא הצריך שמנת בשביל להיות מוקצף.לאחר שכל העולם אימץ את הסיפון,גילה לעולם קציפה אוורירית הרבה יותר,הקציפה בעזרת הלציטין .הוא עשה קריירה מהמצאת ה" ספירה " ושימוש מסיבי בג'לטינים,הקטין מנות עד לרמה של אכילה מכף והגדלת הארוחה לכ-30 מנות.כל העולם הלך בדרכו וחיקה אותו,בשיא התקופה 6 מסעדות מתוך העשרה שמדורגות כהכי טובות בעולם היו מוגדרות כמטבח מולקולרי,כולם שיכללו שיטות והמציאו טכניקות חדשות,אך כולם היו כהשתקפות של אל בולי.שפים גדולים יצאו מאל בולי וכולם באו לחלוק כבוד אחרון למסעדה ולשף,בתמונה שלמטה. לפני כשנה שכבר הכריזו במסעדה שהם מתכוונים לסגור אותה,פרסמתי כאן מודעת אבל למסעדה וניבאתי את ירידת הגדולה של אותם מסעדות הז'אנר ועלייה של מסעדות כמו נומה,שגם בה משלבים טכניקו

עוד מרענני קיץ

תמונה
כל יום לאחר ארוחת ערב,אני מרגיש דחף להכין קינוח קליל ומרענן,כזה שיפיג את החום וירענן את כל הגוף. אז הנה שניים,האחד יוגורט עם מנגו ופסיפלורה,כדורי אבטיח צהוב קטנטנים שהכנתי בעזרת כף פריזיאן קטנה במיוחד ושטרויזל של טונקה. השני,חלב קוקוס חצי קפוא עם קוביות מנגו ותפוח ומעל אטריות אורז מטוגנות,שמוסיפות מרקם נעים וטעים כמו של פופקורן עדין.