ביקור ב"טאיזו"-או-איך "עף לי הסכך"





ונתחיל קודם כל בקריאת-וווווופי...
סוף סוף,סוף סוף מסעדה ראויה.הרבה זמן לא יצא לי להינות כל כך מאוכל במסעדה(נשים את מסה בצד).
בארץ נתקע הריטואל הקבוע של האוכל הים תיכוני\איטלקי ברוב המסעדות בלי כוח או אומץ להעיז ולשנות.כולם כבר
מעתיקים מכולם,כולם דואגים שיהיה להם סלט של עגבניות בתפריט בוריאציה משלהם,סשימי טונה שתשב על סלט ערבי וזה יראה מאוד ייחודי וקרם חציל תמיד יכבב איפשהו.טעים?זה טעים,אבל די כבר נמאס.

פעם אחת קרה לי שאכלתי במסעדה ונשארתי עלום פה,חושב לעצמי מה לעזאזל קרה כאן,איך אני בכלל מפענח את האוכל הזה,מאיפה הגיעו כל השילובי טעמים הנפלאים האלו .ארוחה אחת שהספיקה לתת לי הרבה חומר למחשבה וגרמה לי לקחת את הרגליים ולהגיע לעבוד שם במטבח.קראו למסעדה "פנגיאה",של רועי סופר,מסעדה שהייתה פורצת דרך בכיוון אסייתי מובהק,אוכל יצירתי ביותר והמסעדה בדיעבד אפשר להגיד עליה שהייתה מסעדה של מטבח מולקולרי,רק אז עוד אף אחד בארץ לא הכיר את המושג הזה,גם אני לא.

השבוע סעדתי בטאיזו ואותו הרגשה של אז תקפה אותי שוב.
יש לי שריטה לאוכל אסייתי ,עכשיו זה ברור לי בהחלט,הטעמים הלא שיגרתיים, עושים לי את זה.
אלו אותם טעמים שתמיד ריגשו אותי.אלו טעמים שחצו את גבול העגבניה,חציל,לימון ומלח שאנו מכירים.זה היוזו שהחליף את הלימון,הסויה שהחליפה את המלח,התיבול החריף של פלפלים שונים או תערובות תבלינים מעבר לפלפל הסודני או השאטה.

החיך שלי היה בתרדמת הרבה זמן(ושוב,לא אחשיב את מסה),אבל כבר לא...

 מספרים בכל פינה על השף של המקום ,יובל,שלקח את שני הסו שפים שלו למסע של 3 חודשים ל5 מדינות באסיה לחוות את הטעמים ואת כל הטכניקות,מאוכל רחוב ועד מסעדות יוקרה.נראה שהם עשו שיעורי בית.
טאיזו היא מסעדה למתקדמים,לא כל אחד ימצא את עצמו שם,הטעמים נועזים,החריפות משתוללת בכל מנה,גם בקינוחים ממשיכה התעוזה והתיבול הדומיננטי.יש כאלה שיגידו שזה מוזר או מעניין,יש כאלה שיעוף להם הסכך...



התפריט ברובו כולל מנות בגודל של מנות ראשונות וכך גם המחירים בין 40 -70.המנות מחולקות לכמה קבוצות-מהטעמים העדינים יותר לאגרסיביים יותר,מתובלים ודומיננטים. 

 הכל נשמע טוב בתפריט ומתחשק לקחת כמה שיותר מנות,אז הזמנו מקבץ לא מבוטל של כ-10 מנות.

רגע לפני שהמנות הגיעו, הופתענו מקוקטייל מצוין על בסיס וודקה שמכיל אננס,ג'ינג'ר וווסאבי...
החריפות העדינה של הווסאבי עולה לאף ויוצרת קוקטייל מענג שחובה להזמין.



פתחנו בלחמניות מאודות-3 לחמניות שקיבלו את האידוי בתוך כלי במבוק שבו הם מוגשים.לחמניות טובות,רכות מאוד מוגשות עם יוגורט וצ'אטני עגבניות מעושן ביותר.טעים טעים.




התחלנו בטרטר טונה עטוף בטוביקו ושומשום שחור,בתוך קונוס פריך שמקנה מראה של גלידה.בתוך הקונוס קציפת סויה לבנה,שני ביסים והטרטר נעלם כלא היה,מנה חביבה ביותר.


יחד עם הטרטר לקחנו גם סשימי טונה ששוחה בנוזל חמוץ,חריף,ארומטי מלמון גראס,עלעלים של כוסברה ובזיל,אורז פריך ופרוסות של פלפל חריף.בכלל, רוב המנות כאן הם פיקנטיות עד חריפות מאוד,בלי בושה ובלי צינזור, בלי רמיזה,בדיוק כמו שאני אוהב.בנוסף מצרפים לכל שולחן שמן צ'ילי אם רוצים לתבל את המנות בעוד קצת חריפות,לי היה שימוש רב בשמן.






בהמשך לקחנו חצאי סרטנים ששוחים בנוזל מתובל היטב שכולל סויה,פתיתי צ'ילי,שום קריספי ובצל ירוק.
גם כאן חריפות בלי היסוס,טבילה של הסרטנים ברוטב ומציצת הבשר גרמה לנו לאושר גדול.

מנה שנקראת ברווז שלוש כוסות,זה למעשה המבורגר אסייתי של לחמניה מאודה עם בשר ברווז ורוטב הויסין מעושן,חסה וכוסברה.הזמנו לחמניה אחת כזו,28 שקלים לאחת,נהננו והמשכנו הלאה.


ביצה שבושלה בתה שחור,יושבת על עלה חסה עם ברווז מעושן וחמאת קקאו.זו הייתה מנה סבירה,פשוטה מול שאר המנות,את טעמי התה שחור וחמאת קקאו לא ניתן לחוש במנה.


כיסונים פריכים במילוי בשר שעברו טיגון קל ישבו על יוגורט בפאלו,הרבה כוסברה ו...פלפל חריף.
בצק מצוין,מילוי טוב,מצוין,מצוין.






בהמשך-תמנון מעושן,דפי אורז קרועים,הרבה חריף,הרבה בוטנים,רוטב חמצמץ ומזרק קטן עם שמן בוטנים,מעולה.



עוד כיסונים,הפעם של בשר לחי,4 כפות חמודות שעל כל אחת כיסון,מרימים אל הפה,נוגסים ואז מעבר למילוי הטוב נוזל מרק פורץ מהכיסון,שוטף את הפה בטעמים של...לך תפענח מה יש שם.
לקחנו את מנת השרימפס בנגלי מהסקציה האחרונה בתפריט,מה שזה אומר שהטעמים כאן חזקים.
מנה עם המון תבלינים,כמו שההודים אוהבים,רוטב סמיך שגם לקראת סוף הארוחה לא היה לנו בעיה ללקק אותו עד סופו.


אותו קו נועז ממשיך גם בקינוחים.
4 קינוחים יש בתפריט-קינוח שוקולד שעשוי מטווילים בצורת פאגודה,סברינה עם קוקוס,קינוח טפיוקה ועוד קינוח אחד נועז שברגע ששמעתי את מרכיביו ידעתי שנהיה חברים טובים לזמן הקרוב.
הקינוח מורכב  מקולפי שזה גלידה הודית עם מנגו והמון תבלינים,סירופ גרם מסאלה וכדורי בצק חלב.
הקינוח עמוס בתיבול,מה שאני מאוד אהבתי,אבל זה קינוח למתקדמים ורק כאלו עם הבנה וראש פתוח צריכים להזמין אותו.
שירי כינתה את הקינוח, "בשרי",בגלל עומס התבלינים והטעמים.חובה לנסות.


לא רציתי ללכת,אחוז תזזית עם פה שרוקד רומבה ולשון שזזה כמו ריקוד של דרקון.אז הזמנתי עוד קינוח,את הטפיוקה.
הטפיוקה מגיעה בצורת קונכיות לעיסות,מרק חלב קוקוס,שבבי קוקוס,פקאן מסוכר וקרח כתוש.מרענן,מעניין,סבבה לגמרי.



הייתי חייב להיכנס למטבח לראות את המתרחש בפנים.
המטבח כולו נירוסטה,חדש דנדש,מצויד היטב,עם תנור לצליית ברווזים,מתקן לאידוי,מקרר שקוף,
כמות גדולה של טבחים עמלים להוציא את המנות בדיוק מירבי,כל הכבוד.


לסיכום-ארוחה מצוינת שמומלצת לכל אוהבי האסייתי,החריף,המתובל אך אנין והשונה מהנוף הרגיל שיש כרגע בארץ.הפוסט הנ"ל יכול אולי לגרום לציפיות כה גבוהות אחרי כל כך הרבה תשבוחות,לדעתי הם ימומשו, כדאי.



תגובות

‏אנונימי אמר/ה…
היי מאיר,
נשמע חוויה מרתקת.
ייתכן וזוהי שאלה פרובנציאלית קלאסית - אבל האם המנות משביעות?
אין לי בעיה להגיע ולעבור הרפתקה עם מספר מנות קטנות, אבל אני צריכה להיערך לכך מראש (קרי - לאכול בבית לפני).
כידוע, אין דבר יותר מעצבן מללכת למסעדה ולהשאר רעבים, אז האם המנות יכולות לעמוד בטייטל 'מנה עיקרית'?

תודה
שובב קולינרי אמר/ה…
אני יכול להגיד עליי ששבעתי ויצאתי ״קליל״ מארוחה לא מכבידה.אם תרכיז לך מנות בשריות לסוף את תצאי בסדר,לא לשכוח קינוח הודי לנסות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיקרו-ספוג

מדריך לא רגיל לבשלן המולקולרי המתחיל

בחזרה ליפן

איך להכין במבה?

לחם על האש