את החופש פסח שלי בליתי בחי נגב,קיבוץ רביבים,שם בתי בוץ ושינה על מחצלות,טאבון עם אפיית פיתות כשל"פ,ממש הרגשה של בני ישראל שיצאו ממצריים. נקודה ראשונה לפני החאן-פארק אשכול שבאיזור אופקים,שם מעיינות מיים לשכשוך והתרעננות. א"כ פנינו היו מועדות לחי נגב,כשכל הדרך מכת ארבה ריצדה על שמשות הרכב,נחילים די גדולים שמתעופפים לכל עבר,אחד מהם נתקע לנו באוטו...                                                                     ככה בונים בית מבוץ החי נגב מקום מקסים עם הרבה חיות,פינות ליטוף,טאבונים,מטבח מאובזר במצב סביר ואפילו מגרש כדורגל יש שם. במקום ניתן לעשות מדורות,על האש ולהינות ממנוחה במקום או א"כ להסתובב ולטייל באיזור.אנחנו עשינו את שניהם. חוץ מלנפנף בשר על האש,הכנו פיצות מלאפות כשרות לפסח שיצאו מצוינות,עופות שלמים שצלינו בתנור יחד עם הרבה ירקות חרוכים. נקודת טיול הבאה-עין ירקעם.עוד מקור מיים להתרעננות ביום חם שם אפשר לרבוץ עדלאידע. יום אחרון לטיול בלינו במסעדת שה יוז'ין ששם השף הוא איש יקר,שחר דבח, שפינק אותנו בארוחה טובה. שחר שא

ונתחיל קודם כל בקריאת-וווווופי... סוף סוף,סוף סוף מסעדה ראויה.הרבה זמן לא יצא לי להינות כל כך מאוכל במסעדה(נשים את מסה בצד). בארץ נתקע הריטואל הקבוע של האוכל הים תיכוני\איטלקי ברוב המסעדות בלי כוח או אומץ להעיז ולשנות.כולם כבר מעתיקים מכולם,כולם דואגים שיהיה להם סלט של עגבניות בתפריט בוריאציה משלהם,סשימי טונה שתשב על סלט ערבי וזה יראה מאוד ייחודי וקרם חציל תמיד יכבב איפשהו.טעים?זה טעים,אבל די כבר נמאס. פעם אחת קרה לי שאכלתי במסעדה ונשארתי עלום פה,חושב לעצמי מה לעזאזל קרה כאן,איך אני בכלל מפענח את האוכל הזה,מאיפה הגיעו כל השילובי טעמים הנפלאים האלו .ארוחה אחת שהספיקה לתת לי הרבה חומר למחשבה וגרמה לי לקחת את הרגליים ולהגיע לעבוד שם במטבח.קראו למסעדה "פנגיאה",של רועי סופר,מסעדה שהייתה פורצת דרך בכיוון אסייתי מובהק,אוכל יצירתי ביותר והמסעדה בדיעבד אפשר להגיד עליה שהייתה מסעדה של מטבח מולקולרי,רק אז עוד אף אחד בארץ לא הכיר את המושג הזה,גם אני לא. השבוע סעדתי בטאיזו ואותו הרגשה של אז תקפה אותי שוב. יש לי שריטה לאוכל אסייתי ,עכשיו זה ברור לי בהחלט,הטעמים הל

חוף השרון," גזיבו ",עם הסושי של " על המים " ביום שישי חמים.

השבוע סעדנו במסעדת "פופינה" החדשה,לכבוד יום ההולדת של שירי שיצא בתאריך יפהפה  13.3.2013. המסעדה ממוקמת בנווה צדק,על רחוב אחד העם,המטבח הוא מטבח פתוח אל מול הקהל והתפריט שנבנה בעל קונספט שונה וייחודי מהרגיל.התפריט כתוב לא כראשונות ועיקריות,אלא לפי שיטות בישול-אידוי,צלייה,כבישה,אפייה ובישול איטי. גוון המנות נע לאיזור המטבח הצרפתי ולכיוון של אמירת שף אישית. רעיון התפריט מתבטא גם בקינוחים וגם בקוקטיילים. כך למשל דגמנו בפתיחה קוקטייל המבוסס על סלק בבישול איטי עם ג'ינג'ר,כוסברה,טקילה ותפוז.קוקטטיל טעים ומעניין שבנוסף, על שפת הכוס הוצמדו גרגירי מלח גס מעושן שנתנו בעיטה חזקה לקוקטייל. התחלנו עם בשר סרטנים שאנו כה אוהבים,אך במקום לבשל או לאפות את בשרם,הבשר מגיע נא בכבישה של מי ים שמתחבאים בתוך צדפות אוייסטר ומולים.יחד עם תותים קצוצים,עירית וטוסטונים,הייתה חגיגה נעימה ושירי הכריזה שהמנה גאונית.זו מנה במיוחד בשבילנו,אך לדעתי להרבה אנשים יהיה קשה פסיכולוגית לאכול בשר סרטנים חי,למרות אהבתם לסרטנים.  ספרינג רול של אווז-אני מת על אווז,אז מה,לא נזמין? מעין אינטר

שגעון ה"הארלם שייק" הגיע גם למטבחנו במסעדת מסה. בקלי קלות בעזרת אפליקציה באייפון יצרנו סרטון,גייסנו את כל הצוות ושרפנו חצי מטבח. הנה כאן מוצגות תמונות של ההכנות והסרטון למטה,לשיפוטכם.