שקד חולה על הזבלונים,אותם דמויות גומי המבוססות על גועל שיוצא מהפחים,משוגע עליהם עד כדי אובססיה,אז  ברור שמתבקש לעשות לו ליומולדת עוגת זבלונים. אז הרעיון של העוגה זה לעשות עוגה בצורת פח,לשם זה נעזרתי באגרטל מתכת שבו אפיתי את עוגת השוקולד. לאחר צינון העוגה ושחרורה מהאגרטל,הורדתי את כיפת העוגה ורוקנתי את התוכן,מהתוכן הכנתי כדורי שוקולד מעורבבים מצופים סוכריות.לתוך העוגה זילפתי קרם פטיסייר ומעל הקרם ג'לי חום שהכנתי מג'לי אדום שאליו הוספתי צבע מאכל ירוק. שוקולד לבן עם צבע מאכל ירוק היה הנוזל "המגעיל" שניגר מהפח. בצק סוכר שנצבע בזהב היה המכסה של הפח שהולבש על כיפת העוגה. החלק היותר יצירתי היה להכין את כל ה"זבל" שיהיה בתוך הפח,לשם כך נרתמו כל המשפחה.עצמות דגים,עיניים,אצבעות כרותות,קליפות בננה,קקי של כלב,תולעים,זבובים ועוד,כל אלה השלימו את עוגת הזבלונים. הכנו גם כן כמה פחים קטנים יותר על אותה מתכונת של ג'לי ו"זבל".בחגיגת היום הולדת זללו הילדים את כל אמנות הבצק סוכר בתוך כמה רגעים.הקטע המצחיק היה שאחד הילדים ביק

מסעדת וונג,זו מסעדה ויאטנמית השוכנת ברוטשילד 15 בת"א,ומביאה איתה משב רוח מרענן בנוסף לכל הגל מסעדות האסתייתיות שנפתחו בתקופה האחרונה בעיר. ביקור בוונג הותיר בי רושם רב,התרשמתי לטובה מגיוון המנות,הטריות,הטעמים,הכלים עבודת יד בהם מוגשות המנות ובכלל מהאווירה. התחלתי בקוקטייל,כי במקומות כאלה יש מקום למשחק בטעמי הקוקטייל ואכן היה. לקחתי מוחיטו שבו היו מלפפונים שרעננו מאוד את המשקה ולאחר מכן קוקטייל לוהט תרתי משמע שהכיל כוסברה וצ'ילי שנתן עקיצת חריפות. כמות המנות שאכלתי הייתה מטורפת,כולם טובות עד מצויינות- פתחתי בסלט פפאיה עם בוטנים,כוסברה,נענע ואצות היג'יקי,סלט שמכבב ברוב המסעדות האסייתיות,כאן הוא היה ברוטב הויסין ומנעד טעמיו של הסלט היה בכיוון המתוק,חמצמץ וחריף,בכלל רוב המנות פה די חריפות,בדיוק כמו שאני אוהב. סלט של עוף עם רצועות ירקות,הרבה עלי נענע וכוסברה,רוטב על בסיס ג'ינג'ר ומשרה של האוף גם הוא עם ג'ינג'ר,היה מצוין.מראה העוף החיוור אולי לא מחמיא לסלט,אך הטעם מפצה בהחלט בעסיסיות שבו,החריפות ותועפות הג'ינג'ר שמרימים את כל העסק. האגר

אז חזרתי מכרתים וכן,היה נהדר. שמש,ים,בריכה,מגלשות מיים,מסיבות קצף,אוכל סביב השעון,פשוט כיף. בילינו כל המשפחה במלון סטאר ביץ,שהוא מעין כפר נופש ונראה הכי אטרקטיבי באיזור,חולש על שטח גדול,כולל בתוכו פארק מיים מלהיב,בריכות זרוקות בכל פינה וחוף ים צמוד לאורך כל מתחם המלון. כל יום ב 16:30 מסיבת קצף לצלילי מוסיקה קצבית וזה לא אומר שהמקום נחשב רק לצעירים קלאברים,הילדים שלי התרוצצו שם בלי סוף,מתמלאים בקצף ואז קופצים לבריכה לשטוף את עצמם. המלון היה בקטע של הכל כלול,אך אי אפשר להגיע ליוון בלי לאכול איזה גירוס טוב,שזו השווארמה המקומית,יושבת על פיתה קלויה על גחלים,מלאה בבצל,יוגורט ועשבים טריים. חוץ מבקלאווה שנמצאת בכל מקום מצאנו גם פטיסרי עם קינוחים חביבים שהיינו חייבים לדגום מהם. שירי,שדי דאגה לגבי הילדים,שזו הפעם הראשונה שאנו טסים איתם לחו"ל,החליטה לקעקע אותם זמנית עם המספר טלפון שלנו על גבם... בתחילת הטיול גם כן רכשנו מצלמה שעמידה במיים,פיתרון מצוין למצלמה שיכולה להסתובב איתנו בכיס של הבגד ים,להיכנס איתה לבריכה\ים\מגלשות מיים ולצלם תמונות לא

 השבוע הגעתי עד למגדל של העשבי תיבול שמספק לנו את הסחורה למסעדה.המגדל מסתבר,חבר טוב עוד מימי השירות הסדיר שחולש על כמה דונמים טובים במושב נעמה שבבקעה ומגדל לרוב בזיליקום שרובו הולך לייצוא,אך גם כן מגדל אורוגולה,נענע,טרגון,טימין,אורגנו,עירית וגם כורכום שאת עלי הפרא שלו ניתן לראות מרחוק בתמונה שלמעלה. השטחים עצומים,הגידול מרהיב והאיכות מהגבוהות שיש. עשינו סיור בין כל החממות והשטחים הפתוחים,תוך כדי שאני קוטף ומנשנש עלים טריים.  בזיליקום בתחילת דרכו  הבזיל בשיא תפארתו  גם למון גראס גדל כאן  חממת אורוגולה                                                                            קטיף הבזיליקום לאחר הסיור הגענו לבית של ניר,המארח שלנו,בישלנו אצלו דגים עם מיטב העשבים שלו,הוא הביא גם אספרגוס ממושב שליד שהקפצנו עם קצת שום ואורוגולה,אני הייתי מצויד בחלה טרייה שהבאתי איתי ויצרנו ארוחה מדברית מלהיבה. לפני שחזרנו למרכז,קפצנו גם כן לבריכה המקומית וניר אחר כך צייד אותנו בערימות של כל טוב מהיבולים שלו.קיבלתי תמרי מג'הול שנקטפו בבוקר מהעץ,תמרים נדירים שכמעט לא נית

 נתקפתי תשוקה ללחמניות מאודות בזמן האחרון.הפעם עשיתי את אותו מתכון של הפוסט הקודם ,רק יותר צפיפות כמעין עוגת שושנים,התפחה גדולה יותר בתוך הכלי אידוי,שיהיו ממש תפוחים ואז הלחמניות יוצאות כמו ענן.

לאחר שביליתי במסעדת "טאיזו" כבר כמה פעמים וגם ב-"דה באן" והתענגתי על הלחמניות המאודות ששם ,הגיע הזמן שאני אכין בעצמי את הלחמניות הענוגות האלו.הלחמניות רכות וקלות, עשויות מבצק שמרים די רגיל,בתוספת אבקת אפייה וסודה לשתייה לסופר אווריריות. בשביל להכין את הלחמניות, צריך קודם כל להיות מצויד בכלי אידוי מבמבוק,בו הלחמניות יספגו את האדים  יתפחו אט אט ויתבשלו. את בצק הלחמניות מתפיחים היטב לקבלת בצק אוורירי,מכדררים לכדורים קטנים,מעבירים לכלי אידוי שעליו נייר אפייה מחורר מעט,בשביל כניסת האדים דרכו.האידוי עורך כ-15 דקות,לאחר מכן יש לצנן את הלחמניות ולהתאפק לא לאכול אותם עדיין מפני שהם ירגישו בצקיות מרוב הלחות שנמצאת בתוכם. ואם מה לאכול את הלחמניות?השמיים הם הגבול.כשהכנתי את הלחמניות כבר ייעדתי שוק אווז שייכנס לתוכן . בשר שוק אווז מפורק מהעצם,מיונז אסייתי והרבה ירק וחוויית הלחמנייה המאודה הראשונה שלי לא אכזבה.    3 כוסות  קמח כפית אבקת אפייה  כפית  סודה לשתייה 1 כף  שמרים יבשים 1 כף  מלח 3 כפות סוכר 2 כפות שמן קנולה\זית כוס  מים פוש

 כבר זמן מה שאני שומע עד כמה טעים ב-דה באן,כמה כיף לשבת שם ועד כמה אני חייב להגיע לשם.אז הגעתי. המקום קטן ואינטימי,שוכן בכניסה ממש לשוק הכרמל,לא מסעדתי,יותר קליל,עם מנות שמבוססות על הלחמניות המאודות המצוינות,סלטים,דגים נאים,מרקים,הכל על טהרת המטבח האסייתי. התפריט מעניין,פשוט וגם מאוד זול ,יחד עם הפרטנרים שלי לארוחה לקחנו כמות מנות לא מבוטלת. בתחילה רול סלמון נא עם אטריות אורז שעטופים דף אורז ברוטב פונזו היה עסיסי,ספוג טעמים ונשטף היטב עם בירה סינגה,בירה תאילנדית ממש טעימה. אחר כך נדגמו גם סלט אטריות אורז,בוטנים וירקות שונים שהיה טרי וטוב,מרק מיסו ומרק לאקסה דגים. הלאקסה מבוסס על ציר דגים חלב קוקוס,המון כוסברה ונענע שמרעננים את החיך בזמן אכילת מרק ביום חמסין שכזה. אחר כך הגיע הזמן ללחמניות המאודות. בתפריט 3 אופציות למילוי הלחמניות-טופו,המבורגר שייטל ובשר צלעות בקר מפורק.האופציה האחרונה שנראתה כמתבקשת לבלוס אותה נבחרה.הלחמניה שבה מוטבעת חותמת של המקום מגיעה עם הבשר המפורק יחד עם רוטב ברביקיו של מיסו.הלחמניות הרכות שבהתחלה נראות קטנות מידי,משביעות בהחלט

ראש שנה בפתח וכולם במתח,דואגים לבישולים,עומלים לקראת הערב המדושן והענוג שפותח את השנה. אני לעומת זאת דאגתי להכין בסך הכל עוגת דבש(כי חייב,ראש השנה)וגם בריוש שהתחשק לי מאוד. הבריוש אוורירי,עוגתי,עשיר וטעים ביותר.בשביל להרגיש צרפתי באמת הכנתי יחד עם הבריוש ריבת חבושים וריבת תאנים ביין אדום.שנה טובה ושובבה לכולם,שנה מלאה וגדושה חוויות. בריוש- חצי קילו קמח לבן 70 גרם אבקת סוכר 100 מ״ל חלב 20 גרם שמרים 5 ביצים 175 גרם חמאה 15 גרם מלח לשים במיקסר את הקמח עם החלב,סוכר,שמרים ו4 ביצים.לשים 15 דקות ואז מוסיפים את הביצה הנוספת,חמאה ומלח.ממשיכים ללוש עוד 15 דקות.מתפיחים לשעה,מניחים במקרר ל4 שעות לפחות.מניחים את הבצק בתבנית או יוצרים כיכר,מתפיחים,מורחים ביצה טרופה על הבצק ואופים בחום 180 מעלות,כ-35 דקות. ריבת תאנים- סלסלת תאנים חצויות 1 ליטר יין 200 גרם סוכר שמים את היין והסוכר בסיר קטן,מרתיחים ומניחים את התאנים בתוך היין,מבשלים כ-15 דקות עד לריכוך התאנים אך שלא יאבדו את צורתם,מצמצמים את היין למרקם סירופ ומעבירים לצנצנת.

כאשר מחממים חמאה ,חורכים אותה ומפרקים אותה,היא מתחילה להעלות ניחוח אגוזי שמקפיץ חומרי גלם בטעמם. ברגע שמוסיפים שמנת מתוקה לחמאה השרופה ניתן להכין קרם,רוטב ואף גלידה בעלי טעם של חמאה שרופה. אני תרמתי את הרעיון להכין קציפה מתוך סיפון,חיזקתי במעט אגוזי לוז טחונים בשביל מנה של שרימפס,סקאלופ,עם ערמונים,ארטישוק ושערות לימון מסוכרים.