מסעדת קוואטרו פתוחה לקהל הרחב, על פי התמונות ניתן להבין שהושקעה הרבה מחשבה על העיצוב. במסעדה בר רחב ולא סימטרי שיוצר נישות של שולחנות שכיף לשבת בהם,חצר שצופה לשוק שרונה, עם אווירה טובה  והרבה דקלים שיוצרים מראה פראי משהו. 800 שרשראות עם אלפי חרוזים ושאר פיצ'פקס משתלשלים מתיקרת הבר    הוסרו הניילונים מהמחבתות והסירים,המטבח החל לעבוד במלוא העוצמה. בשר מיושן מוכן לעבודה,טיבון,אנטריקוט,סינטה במשקלים של 500 גרם ואף מגיע לקילו.   אלה הם מקצת המנות שמופיעות בתפריט- פרחי זוקיני במילוי כמהין,יושב על קרם סלק וארנצ'יני עגבניות מוצרלה בורטה,עגבניות,קוויאר בלסמי,שמנת מוקצפת,גרירת לימון פסטה ופלפל שחור,קלסיקה איטלקית,עם חלמון כבוש,עגבניה סחוטה ופרמז'ן "ביצת" כבד אווז,רוטב אספרסו,קרמבל תבלינים ובריוש לזניה פתוחה של בשר לחי בבישול ארוך,ציר ערער ופרמז'ן קנלוני של גבינות ורוטב חמאת בלסמי על הקונדיטוריה אחראית השף קונדיטורית ענת אלון,ביצועיסטית ממדרגה ראשונה. בקינוחים ניתן למצוא עוגת גבינה,ק

רגע קל לפני שאני מציג את המסעדה הגמורה בשלמותה,הנה המשך תהליך בניית המסעדה. שולחן דמוי בטון עבר התעללות מצידנו לראות שהוא עומד בתקן שלנו,צירים,רטבים,קרמים זרחניים שפכנו עליו בשביל לראות שהוא מתנקה בקלות ולא משאיר כתמים. לילה שלם השארנו את היצירה הזו כך ולמחרת שטפנו,האמת שהכל ירד...חוץ מהכיתוב של הטוש. במשך כמה חודשים עשיתי נסיונות לפנצ'טה של טלה,כבשתי נתחי טלה במלח ותבלינים וייבשתי למשך חודש בחדר יין במסה,בשאיפה להשתמש בזה מאוחר יותר.  גם ניסויים על בצקי פיצה עשיתי,עם הרבה שמרים,עם מינימום שמרים,עם קמח ישראלי,עם קמח איטלקי,עם בירה,עם פחות מיים,עם שמן זית.רציתי לעשות השוואה בזמן אמת אחד מול השני מה הכי טוב.  הרעיון הוא ליצור פיצה דקה,לא דקה מידי,שתתפוס תוכן ולא תקרוס תחת הנטל.התנור,תנור אבן בחום 450 מעלות מוציא פיצה בשלוש דקות,עם פריכות מעולה,שבסך הכל כל בצק יצא בו מעולה,אך בסוף המחקר ולאחר כל כך הרבה טעימות שטשטשו לי כבר הטעמים בין בצק לבצק,בחרתי בקמח איטלקי ומעט מאוד שמרים,בצק אלסטי ונח לעבודה. הציור המקסים הזה על הרצ