הגליל המערבי-לגזור ולשמור

טיול בגליל המערבי בחג סוכות הותיר אותי מופהם ומתלהב מהאיזור המרהיב שמסתבר שלא חרשתי עליו מספיק.

6 משפחות,חאן אחד במצובה,4 ימים והרבה רעב לאוכל ולטיולים סיפקו טיול מהנה מאוד.הריחות,הטעמים,הנופים,המקומות נתנו חוויה בלתי נשכחת.לגזור ולשמור.

בוקר,ילדי קיבוץ מצובה מטלטלים עצי זית,פורסים רשת על הקרקע ומלקטים את הזיתים אתם הם שולחים לבית בד לייצור שמן זית.ירדנו מהרכבים והצטרפנו לחגיגה.ילדנו תפסו מקלות והחלו עוזרים במלאכת טלטול העצים.

הטיול הראשון שנבחר הוא לנחל כזיב שהוא נחל ארוך ואפשר להגיע אליו מכמה נקודות,חלקם מסלולים ארוכים ובחלקם קצרים,אנו גילינו דרך קצרה לנחל,200 מטר של דרך למען הדיוק,מקום שנקרא חרדלית,שם מחנים את הרכב,הולכים את המטרים הספורים ומגיעים ליער יפהפה שבו זורם הנחל ולאורך מסלול ארוך ניתן ללכת ולהשתכשך במימיו.

לאורך המסלול יש אף שיחי פטל בר חמצמצים שניתן לקטוף ולאכול.

הגיע זמן הרעב,נוסעים אנו לכפר ראמה מסעדת עזבה,מסעדה אותנטית עם אוכל ערבי גלילי מצוין.

את הדרך הייתי חייב לצלם,כביש 864,שמתחיל בפקיעין ומוביל לבית ג'אן ולראמה,כביש שחובה לעבור בו,דרך הררית מאוד גבוהה צופה על כל האיזור.

מסעדת עזבה היא משהו מיוחד,נמצאת בצמוד לכביש הראשי אך נחבאת בתוך שבח

עצים,נראית פשוטה ועממית ואכן היא כך.ישיבה בחלל קטן שמתצפת למטבח שם עומלת אשה מבוגרת בהכנת קובה או כיסוני בצק.השולחן ערוך רק בסכינים וגם לאחר קבלת האוכל עדיין אין מזלגות על השולחן

בעל המקום נראה תשוש מיום ארוך,מביא כסא ויושב לידנו,לוקח את הזמנת האוכל.בכלל,נראה שכל צוות המקום קצת תשוש,אך נראה שזה קסם המקום,למרות התשישות ולמרות תקלות שירות קלות,השירות אדיב והאוכל משכיח הכל.

אנו מזמינים את כל המנות הראשונות שמתבססים ברובם על סלטים חמים או קרים,בינהם חומוס מצוין,מלוחיה,אותו עשב שאני מכיר עוד מילדותי שמכינים ממנו מרק,כאן היא מבושלת עם מעט תבלינים וזה הכל וכל המוסיף גורע,מלוחיה זה טעם נרכש,אצלי היא נרכשה מזמן,תענוג גדול.

סלט קישואים וחצילים טוב על אורז מבושל עם אטריות דקות גם כן טוב,חציל קלוי גדול עם טחינה חמה,תבשיל ירקות עם בורגול,לבאנה שבתוכה קצת ירקות קצוצים,מג׳דרה של בורגול ובמיה מבושלת,כולם בלי יוצא מן הכלל היו טעימים ביותר,אוכל ערבי במיטבו,בלי שום תזכורת לשיפודיה,מה שגרם לשולחן אחד לידנו לעזוב את המקום בגלל שציפו לסטיגמה המוכרת הזו.

את הגרון רצינו לשטוף עם עראק מקומי ונוצרה לנו סיטואציה משעשעת,ברגע שלגמתי אותו חשבתי לעצמי,איזה עראק עדין וטוב,אך לגימה נוספת הרגישה לי שזה בכלל...מיים.היה ריח של עראק אבל טעם של מיים.

בירור עם המלצר הכנה שהסביר לנו שבבקבוקי העראק הריקים הם ממלאים מיים שנמזגו לנו מהם בטעות,החליף לנו 

לעראק טוב שהחליק היטב בגרון.

 גולת הכותרת היא המנה שהזמנו לעיקרית,השיש ברק,כיסוני בצק ממולאים בשר ברוטב יוגורט עיזים חם מתובל.

קדירה גדולה גדושה ברוטב ובכיסונים,לוהטת ביותר עם טעם שקשה לשכוח וחשק להכין בעצמי את החלום הזה.

אכלנו גם פרגית עם אורז ואחר עם פריקי שהיה סטנדרטי יותר מכל שאר הדברים אך עדיין טעים.קפה חזק ומהביל ואנו בדרכנו לתוך הכפר לפסטיבל שקיימו שם באותו יום.

זהו החאן-הרוח הגלילית,מצויד,מאובזר,בעלי המקום דואגים לכל בקשה,אפילו חיכתה לנו עוגה בכל יום תוצרת בית.

סמבוסק הארזים בחורפיש-מקום דרוזי קטן שמכין רק סמבוסק בכמה מילויים,המומלץ מבחינתי הוא הקישק,לאבנה עם בורגול,שומשום ואגוזים,אפילו יותר טעים מהסמבוסק כבש שטעים גם כן אך חסר בו משהו,כמו טחינה למשל.

גלידה בוז׳ה במעלות תרשיחא-

גלידריה עם טעמים משתנים לא סטנדרטים כגון מסקרפונה תאנים מצוין שאהבתי,מסקרפונה שוקולד,שקדים,חלבה,קשיו,עוגיות חמאה,קרמל מלוח ועוד.גם סורבטים מצוינים ישנם שם וגם קסטה שזה שתי עוגיות רכות עם גלידה לפי בחירה שמניחים בינהם.

דרך חלון זכוכית ראו הילדים שלנו את הנעשה מאחורי הקלעים,כיצד מכינים את הגלידות.

ביקרנו במבצר יחיעם,מבנה עתיק עם נוף מרהיב של יערות מכל עבר.

גילינו את בית השוקולד בכפר מעיליא(ווייז מוצא את הדרך עד לשם),מקום קטן וצנוע עם מבחר פרלינים שונים מבוססי שוקולד בלגי מריר או חלב שמציע גם ארוחות בוקר.דגמתי שוקולדים עם וויסקי, קוואנטרו,תפוז,נוגט,אחד בצורת פולי קקאו ועוד כמה טובים אחרים.יחד עם זאת שתינו שוקולטה,משקה שוקולדי לא כבד אך עשיר שהתענגתי עליו מאוד.

בפקיעין גילינו גם את מנקושה על הכביש הראשי,עד כמה שאפשר לקרוא לו ראשי,מסעדה דרוזית טעימה טעימה,מצויידת בטאבון וסאג׳ שאלו כבר נקודות פתיחה מצויינות.

טעמנו שם מקבץ לא מבוטל של מנות-חומוס ביתי קרמי,כמעט נטול תיבול וזה מה שמיוחד בו.קובה במילוי עוף,יאם,סמבוסק פיצה לילדים ששירת גם אותנו כהלכה ונהנינו ממנו עד מאוד,סמבוסק כבש אחחח...

פיתות דרוזיות היישר מהסאג׳ מנגבות את החומוס ועוטפות עוד מנה שהזמנו,שיפודי כבש.גם מג׳דרה בורגול הגיע לשולחן,קצת חמוצים,זהו, שבענו ונהנינו.

בצמוד למנקושה ישנה קונדיטוריה מקומית עם כל הקלסיקות האהובות,כנאפה,בקלאווה,בסבוסה ועוד כמה.
מיד נכנסנו,לקחתי אחד מכל דבר יחד עם קפה שחור.הכנאפה מעולה,מלאה בעסיס של סירופ,ישנו גם קינוח שאהבתי מאוד בדומה לבקלוואה המוכרת על בסיס שערות קדאיף רק שזה היה לבן לגמרי כאילו לא אפוי כלל,עם מילוי ירוק בוהק של פיסטוקים וספוג בטעמי מי ורדים.

טיילנו גם בפסגה הגבוהה ביותר של הר מירון,מסלול קצר שאצלנו ערך כשעתיים בגלל כאלה שמשתרכים מאחור ובגלל עצירת קפה ארוכה.

בשביל ניצול מירבי של הזמן עד לרגע שנוסעים הבייתה נסענו גם לעין כמונים,מחלבת עיזים עם רוחות בוקר,חוות עיזים בשביל לשעשע את הילדים, שם גם מוכרים את תוצרת המקום,גבינות משובחות,רכות וקשות,רובן מיושנות,גם יוגורט חמצמץ ואיכותי יש או סורבטים בטעמים שונים,שמן זית,ליקרים מעניינים של תאנים,מנדרינה ועוד.
אם היו לנו עוד כמה ימים היינו מנצלים אותם לעוד כמה מסעדות מקומיות ועוד כמה פנינים קסומות מקומיות.נחכה לפעם הבאה.